The United States and Israel have had an income tax treaty in force since 1995. For Americans living in Israel and Israelis with US tax obligations, understanding what this treaty actually covers, and where it stops, is essential for managing cross-border taxes without surprises.

What the Treaty Covers

The US-Israel tax treaty is designed to prevent the same income from being taxed twice by both countries. It does this through a combination of reduced withholding rates on certain types of income, rules for determining which country has primary taxing rights over specific income categories, and tie-breaker provisions to resolve dual-residency situations.

Some of the key provisions include:

Dividends. The treaty reduces US withholding tax on dividends paid to Israeli residents to 25 percent in most cases, or 12.5 percent if the recipient owns at least 10 percent of the US company paying the dividend. These rates replace the standard 30 percent withholding that would otherwise apply.

Interest. Interest income paid to a resident of the other country is generally taxed only in the recipient's country of residence, subject to certain exceptions.

Pensions and Social Security. The treaty includes provisions regarding pensions. For US Social Security benefits paid to Israeli residents, the treaty provides that those benefits are taxable only in the United States, which can affect how those benefits are reported in Israel.

Business Profits. A business operated in one country by a resident of the other is generally not taxable in the first country unless the business maintains a permanent establishment there.

The Savings Clause: A Critical Limitation

One of the most important, and most often misunderstood, features of the US-Israel treaty is the savings clause. This provision allows the United States to tax its own citizens and residents as if the treaty did not exist. In practical terms, this means that a US citizen living in Israel generally cannot use the treaty to eliminate or significantly reduce US tax on income that the US would otherwise tax under domestic law.

This is not unusual. Most US tax treaties include a comparable savings clause. The result is that US citizens abroad often benefit from the Foreign Tax Credit or the Foreign Earned Income Exclusion more than from the treaty itself.

What the Treaty Does Not Cover

The treaty does not address the Foreign Bank Account Report (FBAR) or the broader FATCA reporting framework. These are US domestic law obligations that apply regardless of any treaty.

The treaty also does not cover Israeli social security contributions, value-added tax, or Israeli national insurance obligations. It applies only to income taxes covered under its terms.

Competent Authority and Mutual Agreement

If a person believes that the actions of one or both countries have resulted in taxation not in accordance with the treaty, that person may present the case to the competent authority of their country of residence. This process, called the Mutual Agreement Procedure, exists to resolve treaty disputes, though it is not a routine administrative remedy and typically involves complex situations.

The Treaty and Your Overall Tax Strategy

For most Americans in Israel, the treaty is one tool in a broader framework that also includes the Foreign Tax Credit, treaty-based elections, and in some cases the Foreign Earned Income Exclusion. No single provision should be viewed in isolation.

Because treaty positions taken on a US return often require disclosure on Form 8833, and because the interaction between Israeli and US tax rules involves many variables, working with an advisor who understands both systems is the most reliable way to apply treaty benefits correctly.

General information only, not personal tax advice.

אמנת המס בין ארצות הברית לישראל: מה היא מכסה ומה לא

אמנת המס בין ארצות הברית לישראל נכנסה לתוקף בשנת 1995. עבור אזרחים אמריקאים המתגוררים בישראל ועבור ישראלים שיש להם חבויות מס בארצות הברית, חשוב להבין מה האמנה הזו באמת מכסה ואיפה היא מפסיקה לתת הגנה.

מה האמנה מכסה

האמנה נועדה למנוע מצב שבו אותו הכנסה ממוסה פעמיים, פעם אחת בארצות הברית ופעם שנייה בישראל. היא עושה זאת על ידי הפחתת שיעורי ניכוי מס במקור על סוגים מסוימים של הכנסה, קביעת כללים לגבי איזו מדינה מחזיקה בזכות המיסוי הראשית על קטגוריות הכנסה שונות, ומנגנוני פרשנות שנועדו לפתור מצבים של תושבות כפולה.

כמה הוראות מרכזיות:

דיבידנדים: האמנה מפחיתה את שיעור ניכוי המס האמריקאי על דיבידנדים המשולמים לתושבי ישראל ל-25 אחוזים ברוב המקרים, או ל-12.5 אחוזים אם המקבל מחזיק לפחות 10 אחוזים מהחברה האמריקאית המשלמת. שיעורים אלו מחליפים את ניכוי המס הסטנדרטי של 30 אחוזים שהיה חל ללא האמנה.

ריבית: הכנסה מריבית המשולמת לתושב המדינה האחרת ממוסה בדרך כלל רק במדינת מגורי המקבל, בכפוף לחריגים מסוימים.

קצבאות ופנסיות: האמנה כוללת הוראות בנושא קצבאות. לגבי גמלאות ביטוח לאומי אמריקאי המשולמות לתושבי ישראל, האמנה קובעת כי אותן גמלאות ממוסות רק בארצות הברית.

רווחי עסקים: עסק המנוהל במדינה אחת על ידי תושב המדינה האחרת אינו כפוף בדרך כלל למיסוי במדינה הראשונה, אלא אם יש לו מוסד קבע שם.

סעיף ה-Savings Clause: מגבלה קריטית

אחת ההוראות החשובות ביותר באמנה, שגם מובנת לעיתים קרובות בצורה שגויה, היא סעיף ה-Savings Clause. הוראה זו מאפשרת לארצות הברית למסות את אזרחיה ותושביה כאילו האמנה לא קיימת. במילים פשוטות, אזרח אמריקאי המתגורר בישראל בדרך כלל אינו יכול להשתמש באמנה כדי לבטל או להפחית משמעותית את חבות המס האמריקאית שלו על הכנסה שהחוק הפנימי האמריקאי ממסה.

זה אינו ייחודי לאמנה עם ישראל. רוב אמנות המס האמריקאיות כוללות הוראה דומה. התוצאה המעשית היא שאזרחים אמריקאים בחו"ל נהנים לרוב יותר מזיכוי מס זר (Foreign Tax Credit) או מהחרגת הכנסה שהורווחה בחו"ל (Foreign Earned Income Exclusion) מאשר מהאמנה עצמה.

מה האמנה אינה מכסה

האמנה אינה עוסקת ב-FBAR, דהיינו הדיווח על חשבונות בנק זרים, ולא במסגרת דיווח FATCA. אלו הן חובות לפי החוק האמריקאי הפנימי החלות ללא קשר לאמנה.

האמנה גם אינה מכסה תשלומי ביטוח לאומי ישראלי, מע"מ, או דמי ביטוח לאומי ישראלי. היא חלה רק על מסי הכנסה המפורטים בתנאיה.

הליך הסכמה הדדית

אם אדם סבור שפעולות אחת או שתי המדינות הובילו למיסוי שאינו תואם את האמנה, הוא יכול לפנות לרשות המוסמכת של מדינת מגוריו. הליך זה, הנקרא Mutual Agreement Procedure, קיים לצורך יישוב מחלוקות הנוגעות לאמנה, אם כי הוא אינו הליך מנהלי שגרתי ומשמש בדרך כלל למקרים מורכבים.

האמנה כחלק מאסטרטגיה כוללת

עבור רוב האמריקאים המתגוררים בישראל, האמנה היא כלי אחד בתוך מארג כולל הכולל גם זיכוי מס זר, בחירות מס מבוססות אמנה, ובמקרים מסוימים גם החרגת הכנסה שהורווחה בחו"ל. אין להסתכל על הוראה אחת בנפרד מהשאר.

מכיוון שעמדות מס המבוססות על האמנה ומדווחות בדוח האמריקאי לרוב דורשות גילוי בטופס 8833, ומכיוון שהאינטראקציה בין כללי המס הישראלי והאמריקאי כוללת פרמטרים רבים, עבודה עם יועץ המבין את שני המערכות היא הדרך האמינה ביותר ליישם נכון את הטבות האמנה.

מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס אישי.