7 חובות דיווח קריטיות ל-IRS שכל ישראלי חייב לדעת – המדריך המושלם

7 חובות דיווח קריטיות ל-IRS שכל ישראלי חייב לדעת – המדריך המושלם

האם אתם יודעים שישראלים רבים נמצאים בסיכון של קנסות כבדים מה-IRS בגלל אי דיווח נכון על חשבונות בנק זרים? דיווח IRS מהווה אחת מהחובות המורכבות ביותר העומדות בפני ישראלים בעלי אזרחות אמריקאית או חובת דיווח למס הכנסה האמריקאי. בשנים האחרונות, הרשויות האמריקאיות החמירו משמעותיות את האכיפה של חובות הדיווח, ועל כל ישראלי החשוף לחבויות מס אמריקאיות להכיר לעומק את הדרישות הללו.

החובות העיקריות לדיווח IRS כוללות מספר טפסים קריטיים: FBAR (Report of Foreign Bank and Financial Accounts), Form 8938 (Statement of Specified Foreign Financial Assets), ודיווחים נוספים במסגרת חוק FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act). כל אחד מהטפסים הללו משרת מטרה שונה ויש לו סף דיווח, מועדי הגשה וקנסות שונים. הבנה מדויקת של הדרישות הללו חיונית למניעת עונשים כספיים משמעותיים שיכולים להגיע למאות אלפי דולרים.

חשיבות דיווח IRS נכון לא נובעת רק מהחובה החוקית, אלא גם מההשלכות הפרקטיות על המצב הפיננסי של הנישום. הרשויות האמריקאיות מקיימות שיתוף פעולה הדוק עם רשויות מס ישראליות ועם בנקים ברחבי העולם, מה שמקשה משמעותית על הסתרת נכסים או הכנסות. בנוסף, טעויות בדיווח או החמצת מועדים עלולות להוביל להגברת הבדיקות ולקשיים בתכנון מס עתידי.

החוק האמריקאי מחייב דיווח על כל החשבונות הבנקיים הזרים, השקעות, פוליסות ביטוח, קרנות השתלמות וכל נכס פיננסי אחר שנמצא מחוץ לארצות הברית. עבור ישראלים, המשמעות היא דיווח על כמעט כל הפעילות הפיננסית המתבצעת בישראל. הדבר כולל חשבונות עו"ש, חשבונות חיסכון, תיקי השקעות, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים ואף חשבונות משותפים או חשבונות שבהם יש למשפחה חתימה או שליטה.

התהליך המורכב של הבנת דרישות הדיווח מחייב הכרות מעמיקה עם הסיפים השונים, תאריכי ההגשה והדרכים הנכונות למילוי הטפסים. לא פחות חשוב להבין את ההבדלים בין הדרישות השונות ואיך הן משלימות זו את זו. לדוגמה, יתכן מצב שבו נישום יהיה חייב בהגשת FBAR אך לא Form 8938, או להיפך, בהתאם לסוג הנכסים, למיקומם ולשווים.

FBAR – הדיווח על חשבונות בנק זרים

ה-FBAR מהווה את אחד מהדיווחים החשובים והבסיסיים ביותר עבור ישראלים החייבים בדיווח IRS. טופס FinCEN 114 (הידוע כ-FBAR) חייב להיות מוגש על ידי כל אזרח אמריקאי או תושב שיש לו חשבונות פיננסיים מחוץ לארה"ב שסך שוויים עלה על 10,000 דולר בכל עת במהלך שנת המס. הסף הזה לא מתייחס לסכום הממוצע אלא לסכום הגבוה ביותר שהיה בכל החשבונות ביחד במהלך השנה, גם אם זה היה רק ליום אחד.

לדוגמה, ישראלי שיש לו חשבון עו"ש בבנק לאומי עם יתרה של 8,000 דולר וחשבון חיסכון בבנק הפועלים עם יתרה של 3,000 דולר יהיה חייב בהגשת FBAR, מכיוון שסך כל החשבונות עולה על 10,000 דולר. חשוב לציין שהחישוב נעשה בכל יום של השנה בנפרד, ולכן גם אם החשבונות לא הגיעו לסף הזה ברוב השנה, די שהגיעו אליו פעם אחת.

[IMAGE PLACEMENT: אינפוגרפיקה המציגה את חישוב סף FBAR – Alt text: "דיווח IRS FBAR – חישוב סף 10000 דולר לחשבונות זרים"]

מועד ההגשה של FBAR הוא עד 15 באפריל של השנה העוקבת, עם אפשרות להארכה אוטומטית עד 15 באוקטובר ללא צורך בהגשת בקשה מיוחדת. בשונה מדיווחי מס אחרים, FBAR לא מוגש עם החזרת המס השנתית אלא בנפרד דרך המערכת האלקטרונית BSA E-Filing System. הטופס חייב להיות מוגש אלקטרונית בלבד – אין אפשרות להגשה בדואר.

הקנסות על אי הגשת FBAR יכולים להיות חמורים במיוחד. עבור אי הגשה לא מכוונת, הקנס יכול להגיע עד 12,921 דולר לכל טופס שלא הוגש (נתון לשנת 2023). במקרים של אי הגשה מכוונת או הונאה, הקנס יכול להגיע עד 50% משווי החשבון הזר או 129,210 דולר – הגבוה מביניהם. בנוסף, יתכנו גם קנסות פליליים שיכולים להגיע עד 500,000 דולר ועד חמש שנות מאסר.

Form 8938 – דיווח על נכסים זרים בהחזרת המס

Form 8938, הידוע כ-"Statement of Specified Foreign Financial Assets", הוא חלק ממערכת הדיווחים במסגרת FATCA. בשונה מ-FBAR שמוגש בנפרד, Form 8938 מוגש כחלק מהחזרת המס השנתית (Form 1040). הטופס מתמקד בנכסים פיננסיים זרים ספציפיים ויש לו ספים גבוהים יותר מאשר FBAR. עבור נישומים שמתגוררים בארה"ב, הסף הוא 50,000 דולר בסוף השנה או 75,000 דולר בכל עת במהלך השנה. עבור נישומים המתגוררים בחו"ל, הספים גבוהים יותר.

לישראלים החיים בישראל, הספים לדיווח בForm 8938 הם 200,000 דולר בסוף שנת המס או 300,000 דולר בכל עת במהלך השנה עבור נישומים נשואים הגושים דו"ח משותף. עבור נישומים רווקים או נשואים הגושים בנפרד, הספים הם 200,000 ו-300,000 דולר בהתאמה. הבדל משמעותי נוסף הוא שForm 8938 דורש דיווח מפורט יותר על סוג הנכסים, המוסד הפיננסי, הכנסות שנוצרו ועוד פרטים טכניים.

[IMAGE PLACEMENT: טבלת השוואה בין דרישות FBAR ל-Form 8938 – Alt text: "דיווח IRS – השוואת דרישות FBAR מול Form 8938"]

לדוגמה, משקיע ישראלי שמתגורר בתל אביב ויש לו תיק השקעות בסך 150,000 דולר לא יהיה חייב בהגשת Form 8938 (מכיוון שהסכום נמוך מ-200,000 דולר), אבל יהיה חייב בהגשת FBAR אם היתרה עלתה על 10,000 דולר. מצד שני, אם אותו משקיע יעבור להתגורר בארה"ב, הוא יהיה חייב גם בForm 8938 מכיוון שהסף עבור תושבי ארה"ב הוא נמוך יותר.

הנכסים הכלולים בForm 8938 כוללים חשבונות פיקדון זרים, מניות וחלקים בחברות זרות, כתבי אופציה על חלקים זרים, כתבי חוב זרים, פוליסות ביטוח עם ערך כספי שהונפקו על ידי חברה זרה, ולעיתים גם קרנות פנסיה וביטוח מנהלים. חשוב לציין שייתכנו מקרים שבהם אותו נכס ידווח גם בFBAR וגם בForm 8938, ובמקרים כאלה יש לדווח בשני הטפסים.

הקנס על אי הגשת Form 8938 מתחיל ב-10,000 דולר ויכול להגיע עד 60,000 דולר עבור אי הגשה מתמשכת. הקנס מוטל עבור כל שנת מס שלא הוגש הטופס, ולכן השלכות הכספיות יכולות להיות משמעותיות עבור נישומים שלא דיווחו במשך מספר שנים. בנוסף, אי הגשת הטופס יכולה להוביל להארכת תקופת ההתיישנות של החזרת המס מ-3 שנים ל-6 שנים.

חוק FATCA והשלכותיו על ישראלים

חוק FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act) שנכנס לתוקף ב-2014 מהווה מהפכה בתחום הדיווח הבינלאומי ויש לו השלכות נרחבות על ישראלים עם חובות מס אמריקאיות. המטרה העיקרית של החוק היא למנוע הימנעות ממס על ידי חשיפת חשבונות ונכסים של אזרחים אמריקאים במוסדות פיננסיים זרים. במסגרת החוק, בנקים ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם נדרשים לדווח ישירות ל-IRS על חשבונות של אזרחים אמריקאים.

בישראל, רוב הבנקים הגדולים חתמו על הסכמי FATCA עם הרשויות האמריקאיות ומדווחים באופן שוטף על חשבונות של לקוחותיהם האמריקאים. המשמעות היא שהרשויות האמריקאיות מקבלות מידע ישיר על יתרות החשבונות, התנועות הפיננסיות והכנסות מהשקעות. דבר זה מקשה משמעותית על אפשרויות ההסתרה ומגביר את חשיבות הדיווח הנכון והמלא.

[IMAGE PLACEMENT: מפת זרימת המידע במסגרת FATCA – Alt text: "דיווח IRS FATCA – זרימת מידע מבנקים ישראליים לרשויות אמריקאיות"]

החוק משפיע גם על ישראלים שלא ידעו על חובתם לדווח למס האמריקאי. במקרים רבים, בנקים ישראליים פונים ללקוחותיהם ומבקשים מהם לחתום על הצהרות W-9 (עבור אזרחים אמריקאים) או W-8BEN (עבור תושבי חוץ). הצהרות אלו קובעות את מעמדם המס של הלקוחות ומשפיעות על חובות הדיווח של הבנק. לקוח שחותם על W-9 למעשה מצהיר שהוא נישום אמריקאי ויהיה חשוף לדיווח FATCA.

בנוסף לדיווח הבנקאי, FATCA משפיע גם על חברות השקעות, קרנות הון, חברות ביטוח וכל מוסד פיננסי אחר שמנהל נכסים עבור אזרחים אמריקאים. חברות ניירות ערך בישראל, קופות גמל, קרנות השתלמות וחברות ביטוח – כולן נדרשות לדווח על לקוחותיהן האמריקאיים. התוצאה היא רשת דיווח כוללת שמקיפה את כמעט כל הפעילות הפיננסית של ישראלים עם אזרחות אמריקאית.

ספים נמוכים ומלכודות דיווח נפוצות

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב ישראלים היא חוסר הבנה של הספים הנמוכים לדיווח IRS. בשונה מדיווחי מס אחרים שיש בהם ספי פטור גבוהים, דיווח IRS על נכסים זרים מתחיל בספים נמוכים יחסית. סף ה-10,000 דולר עבור FBAR פירושו שמשפחה ישראלית ממוצעת עם חשבון עו"ש וחיסכון כנראה תעבור את הסף ותהיה חייבת בדיווח. כשמביאים בחשבון את שער הדולר הנוכחי, מדובר על סכום של כ-35,000-40,000 שקל.

טעות נוספת נוגעת לסוגי הנכסים הכלולים בדיווח. רבים חושבים שהדיווח נוגע רק לחשבונות בנק, אבל למעשה המנעד רחב הרבה יותר. קרן השתלמות בסכום של 50,000 שקל, פוליסת ביטוח מנהלים, חשבון במס"ק או תיק השקעות – כל אלה כלולים בחובת הדיווח. אפילו חשבון משותף שבו יש לנישום חתימה או סמכות צריך להיכלל בדיווח, גם אם הכסף לא שלו.

לדוגמה, איש עסקים ישראלי שיש לו חתימה על חשבון החברה שלו בבנק בסכום של 100,000 שקל חייב לדווח על החשבון הזה בFBAR, גם אם הוא לא הבעלים של הכסף. אם אותו איש עסקים משמש גם כדירקטור בחברה אחרת ויש לו סמכות על החשבון שלה, גם את החשבון הזה יש לדווח. המצב הופך למורכב במיוחד כשמדובר במשפחות שמנהלות עסקים משפחתיים או שותפויות.

[IMAGE PLACEMENT: דיאגרמה של סוגי נכסים הכלולים בדיווח IRS – Alt text: "דיווח IRS – סוגי נכסים ישראליים הכלולים בחובת הדיווח"]

מלכודת דיווח נוספת קשורה לתזמון העברות כספיות. נישומים רבים מנסים להוריד יתרות חשבונות מתחת לספי הדיווח לקראת סוף השנה, אבל הם לא מבינים שהבדיקה היא על הסכום הגבוה ביותר במהלך כל השנה. אם החשבון הגיע ל-12,000 דולר ביוני ירד ל-8,000 דולר בדצמבר, עדיין יש חובת דיווח על בסיס הסכום של יוני.

בנוסף, יש לשים לב לטיפול בחשבונות במטבעות זרים. החישוב לצורכי FBAR נעשה בדולר אמריקאי, ויש להמיר את היתרות לפי שער החליפין הרשמי של משרד האוצר האמריקאי בסוף השנה. עבור חשבונות בשקל, השער יכול להשתנות באופן משמעותי במהלך השנה, ולכן נדרש מעקב צמוד על שיא היתרה בדולרים.

השלכות מס ישראלי ואמריקאי על הכנסות פיננסיות

השילוב בין דיווח IRS ומערכת המס הישראלית יוצר מורכבות משמעותית בטיפול בהכנסות פיננסיות. ישראלי עם אזרחות אמריקאית חייב לדווח על הכנסותיו הפיננסיות בישראל גם לרשויות המס הישראליות וגם ל-IRS. אמנת המס בין ישראל לארה"ב מאפשרת קיזוז של מסים ששולמו בישראל מול החובה האמריקאית, אבל התהליך מחייב תיעוד מדויק ותכנון מקצועי.

לדוגמה, ישראלי שקיבל דיבידנד של 20,000 שקל (כ-5,700 דולר) מחברה ישראלית ישלם בישראל מס של 25% (5,000 שקל). באמריקה, אותו דיבידנד יחויב במס על בסיס שיעורי המס האמריקאיים שיכולים להגיע עד 20% (עבור נישום בעל הכנסה גבוהה). בזכות אמנת המס, הנישום יוכל לקזז את המס הישראלי מהחובה האמריקאית, אבל יצטרך להגיש Form 1116 לצורך תיבעת זכות הקיזוז.

מצב מורכב יותר נוצר עם רווחי הון. במקרים רבים, רווח שפטור ממס בישראל (כגון רווח ממכירת דירת מגורים יחידה) עדיין חייב במס בארה"ב. במקרה כזה, הנישום לא יוכל להשתמש באמנת המס לקיזוז מכיוון שלא שילם מס בישראל. התוצאה עלולה להיות חבות מס אמריקאית משמעותית ללא אפשרות קיזוז.

בתחום השקעות הון, הטיפול במטבע הזר יוצר מורכבות נוספת. רווח מהעלאת שער הדולר מול השקל נחשב ברשויות האמריקאיות לרווח הון חייב במס, גם אם במבט ישראלי מדובר רק בשינוי שער חליפין. לדוגמה, ישראלי שהחזיק פקדון דולרי של 10,000 דולר כשהשער היה 3.5 למכר אותו כשהשער 3.8, יירשם ברשויות האמריקאיות כבעל רווח הון של כ-790 דולר (הפרש השער על הסכום בשקלים).

[IMAGE PLACEMENT: דוגמת חישוב זכות קיזוז מס בין ישראל לארה"ב – Alt text: "דיווח IRS – חישוב קיזוז מס לפי אמנת המס ישראל-ארה"ב"]

תכנון מס אפקטיבי מחייב הבנה מעמיקה של שתי המערכות והדרכים שבהן הן משפיעות זו על זו. לעיתים, השקעה שנראית אטרקטיבית ממבט ישראלי עלולה ליצור חבות מס אמריקאית גדולה בשל הבדלים במבנה המס או בזמני ההכרה ברווחים. התייעצות מקצועית עם יועץ מס המתמחה בחוק ישראלי ואמריקאי חיונית לביצוע תכנון מס יעיל.

מועדי דיווח ודרישות מיוחדות לישראלים

ישראלים החייבים בדיווח IRS חייבים להכיר לעומק את מועדי ההגשה השונים ואת הדרישות המיוחדות החלות עליהם. מועד ההגשה הבסיסי עבור החזרת המס האמריקאית הוא 15 באפריל, אבל לישראלים החיים בחו"ל זכאות להארכה אוטומטית עד 15 ביוני ללא צורך בהגשת בקשה. הארכה נוספת עד 15 באוקטובר אפשרית על ידי הגשת Form 4868, אבל הארכה זו חלה רק על הגשת הדוח ולא על תשלום מסים שחובתם נקבעה.

מועדי FBAR מעט שונים – הטופס חייב להיות מוגש עד 15 באפריל עם הארכה אוטומטית עד 15 באוקטובר. חשוב לציין שלא ניתן להגיש FBAR בדואר – ההגשה חייבת להיות דרך המערכת האלקטרונית בלבד. המערכת פתוחה 24 שעות ביום, אבל מומלץ להגיש מספר ימים לפני המועד האחרון כדי למנוע בעיות טכניות ברגע האחרון.

לישראלים החיים בישראל יש גם דרישות מיוחדות בתחום שער החליפין. בעת מילוי החזרת המס האמריקאית, יש להמיר הכנסות ועלויות לדולר אמריקאי. משרד האוצר האמריקאי מפרסם שערי חליפין רשמיים לכל המטבעות, וניתן להשתמש בשער הממוצע של השנה או בשער של כל עסקה בנפרד. עבור השקל הישראלי, בדרך כלל משתמשים בשער הממוצע השנתי המפורסם על ידי ה-IRS.

הדרישה להמרת מטבע חלה גם על FBAR וForm 8938. עבור FBAR, ההמירה נעשית לפי שער 31 בדצמבר של שנת הדיווח. אם אין שער רשמי זמין לאותו תאריך, משתמשים בשער הקרוב ביותר. עבור חשבונות רבים, המשמעות היא צורך לעקוב אחר שיא היתרות במהלך השנה ולהמיר אותן לדולר בהתאם לשער החליפין הרלוונטי באותו תאריך.

דרישה נוספת הייחודית לישראלים נוגעת לדיווח על קרנות פנסיה ישראליות. קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות נחשבות לרוב כ"Foreign Grantor Trusts" ומחייבות הגשת טפסים נוספים כמו Form 3520 ו-Form 3520A. הטפסים האלו מורכבים ומחייבים מידע מפורט על המבנה המשפטי של הקרן, הנאמנים, הזכאים והפעילות השנתית. אי הגשת הטפסים עלולה להוביל לקנסות כבדים שיכולים להגיע ל-10,000 דולר או יותר לכל שנה.

החמרת האכיפה בשנים האחרונות

הרשויות האמריקאיות החמירו משמעותית את האכיפה של חובות הדיווח על נכסים זרים בשנים האחרונות. השילוב בין נתוני FATCA, מידע מבנקים זרים ושיטות חקירה מתקדמות הוביל לגילוי מקרים רבים של אי דיווח. IRS מנהל מסדי נתונים מתקדמים המשווים בין דיווחי הנישומים לבין המידע המתקבל מבנקים ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם.

בתקופת 2018-2023, מספר הביקורות והחקירות הקשורות לנכסים זרים עלה בכ-300%. הרשויות האמריקאיות פיתחו כלים אלגוריתמיים המזהים באופן אוטומטי אי התאמות בין הכנסות מדוחות לבין נתוני בנקים זרים. כתוצאה מכך, האפשרות להתחמק מדיווח הפכה כמעט לבלתי אפשרית, והעונשים על נתפסים הופכים חמורים יותר.

תוכנית הגילוי הוולונטרי (Streamlined Filing Compliance Procedures) עדיין פתוחה, אבל הקריטריונים להשתתפות בה הפכו מחמירים יותר. הנישום חייב להוכיח שאי הדיווח היה "לא מכוון" (non-willful), דבר שהופך קשה יותר ככל שעוברות שנים מהמועדים החסרים. נישומים שיתפסו בחקירות פליליות לא זכאים לתוכנית, והם חשופים לעונשים של עד 50% מערך הנכסים בתוספת עונשים פליליים.

[IMAGE PLACEMENT: גרף מגמת עליית החקירות על נכסים זרים 2018-2023 – Alt text: "דיווח IRS – עליית מספר החקירות על נכסים זרים בשנים האחרונות"]

ישראלים שלא דיווחו במשך שנים רבות מוצאים עצמם בקושי משמעותי. הקנסות המצטברים יכולים להגיע למאות אלפי דולרים, ובמקרים חמורים אף למיליוני דולר. בנוסף לקנסות האזרחיים, קיים גם חשש לתביעות פליליות שיכולות להוביל למאסר ולקנסות נוספים. הרשויות האמריקאיות מקפידות לפרסם מקרים של הרשעות כדי להרתיע אחרים מהתנהגות דומה.

המצב הופך מורכב יותר עבור ישראלים שנתגלה לגביהם מידע באמצעות FATCA או מקורות אחרים. במקרים כאלו, כניסה לתוכנית הגילוי הוולונטרי עלולה להיחשב כ"מכוונת" מכיוון שהרשויות כבר יודעות על הנכסים. התוצאה עלולה להיות דחיית הבקשה להשתתפות בתוכנית והטלת העונשים המלאים החלים על הפרות מכוונות.

שגיאות נפוצות ואיך להימנע מהן

1. השמטת סוגי נכסים שונים – רבים מתמקדים רק בחשבונות בנק ומתעלמים מפוליסות ביטוח, קרנות השתלמות, כתבי אופציה או נכסים פיננסיים אחרים. חשוב לבדוק את כל הנכסים הפיננסיים ולא רק חשבונות עו"ש וחיסכון. כל נכס שיש לו ערך כספי וניתן להמרה למזומן חייב להיבדק לצורכי הדיווח.

2. טעויות בחישוב ספי הדיווח – חישוב הסף נעשה על בסיס השווי הגבוה ביותר במהלך השנה ולא הממוצע או שווי סוף השנה. יש לעקוב אחר כל החשבונות במהלך השנה ולתעד את השיא. בנוסף, הסף מחושב בדולר אמריקאי ולכן שינויי שער חליפין יכולים להשפיע על החובה בדיווח.

3. אי הבנת ההבדלים בין הטפסים השונים – FBAR ו-Form 8938 הם טפסים שונים עם דרישות שונות, ספים שונים ומועדי הגשה שונים. חובה בטופס אחד לא אומרת בהכרח חובה בטופס השני. יש לבדוק כל טופס בנפרד על בסיס הקריטריונים הספציפיים שלו.

4. שכחת חשבונות משותפים או חשבונות שיש עליהם חתימה – כל חשבון שיש לנישום עליו חתימה או סמכות חייב להיכלל בדיווח, גם אם הכסף לא שלו. זה כולל חשבונות חברה, חשבונות משפחתיים או כל חשבון אחר שהנישום יכול לגשת אליו.

5. אי דיווח על חשבונות עם יתרה אפסית – גם חשבון שנסגר במהלך השנה או שהיתרה שלו בסוף השנה אפס עדיין יכול